הפטר מחובות הוצאה לפועל בסך כולל של יותר מ-1.1 מיליון ₪

כפי שעולה משמו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, וכאמור בסעיף 1 לחוק זה, אחת ממטרותיו המרכזיות של החוק הינה להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים וזאת בצד השאת שיעור החוב שייפרע לידי נושיהם.

מטרה זו מוצאת את ביטויה בפסיקה שניתנת לגבי חייבים יחידים לא רק במסגרת הליכי פשיטת הרגל אלא גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל וזאת במיוחד לגבי בקשות למתן צווי הפטר לחייבי הוצל"פ לפי פרק ז'1, סימן ב', לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ואף לגבי הליכים שהחלו לפני מועד כניסתו של החוק החדש לתוקף ביום 15.9.2019.

כך גם אירע בתיק הוצל"פ 01-98324-01-8 שהתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל בתל אביב ואשר ביום 25.11.2019 ניתנה בו החלטה שנעתרה לבקשת חייב בהוצאה לפועל למתן צו הפטר וזאת למרות שהחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים שנים רבות קודם לכן, בשנת 2001.

בסקירה שלפניך נסביר את ההחלטה החשובה שניתנה ואת המשמעויות האפשריות שלה כלפיך וכלפי כל חייב בהוצאה לפועל, גם במקרים שבהם המדובר על ריבוי תיקים פתוחים וריבוי נושים.

בכל מקרה, על מנת לבדוק את האפשרות לקבל הפטר מחובות בהוצאה לפועל יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל.

רקע עובדתי אודות החייב

תיק הוצאה לפועל זה עסק בחייב ניצול שואה בן 78, אשר סובל מבעיות רפואיות ואשר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים כבר בשנת 2001.

החייב הגיש באפריל 2019 בקשה לצו הפטר לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצל"פ וזאת מבלי שהוגשו לה התנגדויות כלשהן על ידי הנושים של החייב.

מחקירת היכולת שנערכה לחייב לפי סעיף 69י13(א) לחוק, עלה שהחייב הנו בעל חובות כספיים בהיקף ניכר בסך של כ-,1,130,000 ₪ וכי הוא משלם צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪. הכנסותיו הנן 10,019 ₪ בעוד הוצאותיו הינן 10,000 ₪.

מנגד, הנושים אינם נהנים כלל מגבייה מהותית מהחייב ונראה שהם מיצו את הליכי הגבייה לגביו, בפרט שהם לא התנגדו לבקשת ההפטר של החייב ואף לא טרחו להתייצב לדיון בבקשה זו.

מטרת הליך ההפטר בהוצל"פ בשילוב מטרתו של חוק חדלות פירעון

רשם לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב גיא סמולרצ'יק ציין כי הליך ההפטר בהוצאה לפועל נועד לאפשר לחייבים לקבל במסגרת הליך זה את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו הם היו פונים להליך של פשיטת רגל, אם כי הליך ההפטר בהוצאה לפועל נועד להיות יותר קצר, יעיל, ופשוט יותר מאשר הפטר בהליך פשיטת רגל, שהנו מורכב, ארוך, דורש וכרוך בעלויות כספיות ניכרות.

בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל, שמותנה בהתנהגות בתום לב של החייב ובהיעדר תועלת בהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל, לא יקבלו הפטר גם במסגרת הליכי ההוצל"פ.

לאור נתוניו האישיים של החייב כאמור לעיל ובהיעדר התנגדות מטעם הנושים, החליט רשם ההוצל"פ לקבל את בקשת החייב ולהורות על מתן צו הפטר, אם כי בכפוף למימוש קרן ההשתלמות של החייב.

הרשם הבהיר שהוא לא מצא לנכון להורות על מימוש הזכויות הפנסיוניות של החייב וזאת בשל היסוד הסוציאלי הטמון בהן, נחיצות הכספים לחייב נוכח גילו המבוגר ומצבו הרפואי.

עם זאת, באיזון בין זכות החייב לפתוח דף חדש לבין זכות הקניין של הנושים, הוא מצא לנכון להורות על מימוש קרן השתלמות של החייב, אשר איננה מוגנת על פי דין.

ההחלטה בדבר מתן צו ההפטר לחייב ניתנה ברוח חוק חדלות פירעון החדש וזאת למרות שהליכי ההוצל"פ של החייב בתיק דנן החלו זמן רב לפני כניסתו של חוק זה לתוקף.

זאת בעיקר לאור פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיק ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז אשר קבע כי: "על אף שהעניינים שעלו לפנינו קדמו למועד תחילת החוק החדש, אשר פורסם כאמור בימים אלה ממש, הרי שאין לשלול השפעה פרשנית מסויימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים... ".

הרשם ציין כי חוק חדלות הפירעון החדש מציב בראשיתו את מטרת השיקום הכלכלי של החייב ואף כמטרה הראשונה בסדר מטרות החוק וזאת כאמור בסעיף 1 לחוק וכי אין ספק כי מטרת תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, אשר העניק לרשמי ההוצל"פ את הסמכות ליתן צו הפטר בתנאים מסוימים, משתלבת בהכרח עם מטרת החוק החדש.

למעשה, אף נראה שמטרת החוק החדש אך מעצימה תכלית זו, הן בעצם ציון תכלית זו שחור על גבי לבן במסגרת החוק החדש והן בעצם הצבת תכלית זו בראש רשימת התכליות שהוצבה מיד בתחילתו של החוק.

בהתאם לכך נראה ששיקומו של החייב במקרה דנן, הנו צעד נכון בנסיבות העניין.

בהמשך לכך הורה הרשם על מתן צו למימוש קרן ההשתלמות של החייב ולהעברת כספיה לתיק ההוצאה לפועל של החייב, תוך קביעה שלאחר מכן תינתן החלטה משלימה בדבר מתן צו ההפטר לחייב.

עוד בנושא: הפטר מחובות של מעל חצי מיליון ₪ בהוצאה לפועל ברוח החוק החדש